פסק-דין בתיק ע"ש 001183/04

ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של המפקח על הביטוח מיום 16.5.04 לפיה ביטל את רשיונו של המערער, סוכן ביטוח במקצועו, על פי הסמכות הנתונה לו לפי סעיף 29(א) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.

הרקע העובדתי.

בתאריך 1.7.03 הוגש נגד המערער כתב אישום לבית משפט השלום בפתח-תקוה בשל שתי עבירות של זיוף חתימות ערבים על שטר חוב, שסכומם 500,000 ש"ח.

בנוסף, התקבלה במחלקת פניות הציבור במשרד המפקח, תלונה לפיה פרמיה שנגבתה על ידי המערער, בסך 28,000 ש"ח עבור ביטוח מלון "ארזים מטולה" לא הועברה למבטחת, חברת הביטוח הפניקס.

לנוכח חומרת העבירות שיוחסו למערער, והתלונה הנוספת, כינס המשיב את הוועדה המייעצת כקבוע בסעיף 29 הנ"ל.

המערער זומן להופיע בפני הוועדה ובא כוחו אותה עת, שטח בפניה את טענותיו, תוך הפניה לראיות הרלוונטיות.

עם תום הדיון המליצה הוועדה המייעצת בפני המשיב להמתין לתוצאות ההליך הפלילי ולהשלים את הבירור ביחס לתלונה הנוגעת למלון "ארזים מטולה".

המשיב לא קיבל המלצה זו והורה על ביטול רשיון הסוכן של המערער; ומכאן הערעור שבפני.

דיון.

טענת המערער, העוברת כחוט השני, בהודעת הערעור ובטיעוניו בעל פה, הינה כי מדובר בסכסוך משפחתי בינו לבין המתלונן שלמה הנדל, אשר ביטל בינתיים את תלונתו.

באשר לתלונת מלון "ארזים מטולה" נטען כי מדובר בטעות מצד חברת הביטוח.

מהחלטתו של המשיב עולה, כי העובדות הנוגעות לתלונת המלון לא בוררו עד תום ולפיכך, יש להתעלם מתלונה זו במסגרת השיקולים בערעור.

באשר לכתב האישום: העובדות המפורטות בו הן חמורות ביותר מאחר שמדובר בזיוף חתימות ערבים על שטרי חוב ושימוש בשטרי החוב המזוייפים להארכת תוקף האשראי שניתן לו על ידי המתלונן.

מקובלת עלי ההשקפה כי עצם הגשתו של כתב אישום, אינה מחייבת ביטול רשיונו של סוכן, באופן אוטומטי והחוק המעניק למשיב סמכות לביטול הרשיון מחייבו להפעיל שיקול דעת עצמאי, תוך בחינת כל הנתונים הרלוונטיים. בעיקר לנוכח העובדה, שתוצאת ההחלטה הינה גורלית ועשויה לפגוע פגיעה אנושה, לטווח ארוך, במשלח ידו של הסוכן.

בענייננו התייצב בא כוחו של המערער בפני הוועדה המייעצת, ועיון בפרוטוקול מעלה כי מעבר לראיות לכאורה שבבסיס כתב האישום, התנהלות המערער מעוררת חשש של השפעה על המתלונן המסביר בתצהירו כי ברצונו לבטל את התלונה, בשל הלחץ המופעל  מצד משפחתו - שהיא גם משפחת המערער. עוד אומר המתלונן כי נודע לו לאחרונה שחתימת מר סנדלר על שטרי החוב, בשם הערבים, נעשתה תוך תיאום טלפוני. מכאן, שאין בתצהירו של המתלונן, אישור לגירסת המערער, לפיה התיאום הטלפוני היה בנוכחותו.

יתרה מכך, גם אם יתקבל הסברו של המערער לפיו חתם על השטר הראשון בשם אחיו ברשות, באשר ל"ערב" השני מתעורר חשש כי הלה כלל אינו קיים.

וכאשר נשאל עו"ד תגר, על ידי חבר הוועדה המייעצת, מיהו אליהו כהן, הסתבר כי עקבותיו אבדו ואין מוצאים אותו. גם המערער אשר נשאל מה פירוש האמירה "לא מוצאים אותו", השיב תשובה שלא ממין העניין ולא סיפק הסבר לתמיהה מהיכן נמצא לו לפתע הערב האלמוני ומה הקשר שלו לפרשה וכיצד אבדו לפתע עקבותיו.

הטענה כי מדובר בשטרות שנחתמו זמן רב קודם לכן, אינה יכולה לשמש הסבר לפליאה זו.

מן המקובץ עולה כי הראיות לכאורה שבבסיס כתב האישום נבדקו ולאחר שנשמעה גירסת המערער החליט המשיב על ביטול הרשיון.